החלטה בתיק בר"ע 61660-10-13

1.         ביום 29/10/13 הגישה המבקשת לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 17/9/13 בתיקים תע"א 924/07; תע"א 751/07; ת"צ 899/06 (השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור מר חיים דרור ומר יאיר רון) בה נעתר בית הדין האזורי לבקשת המשיבים 1-3 (להלן - העובדים) לאישור תביעתם כתובענה ייצוגית.

2.         בהינתן כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי שבנדון הוא 15 ימים, ניתנה החלטתי מיום 3/11/13 לפיה על פניו, הוגשה בקשת רשות הערעור באיחור, ועל כן נקבע כי על המבקשת להגיב לכך או להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, שאם לא כן -  תימחק הבקשה בלא התראה.

המבקשת הגישה את בקשתה להארכת מועד וזו הועברה לתגובת העובדים עד ליום 26/11/13 עם זכות תגובה למבקשת עד ליום 3/12/13.

3.         ביום 25/11/13 הגישו העובדים תגובה תחת הכותרת "בקשה לדחיית רשות ערעור בשל איחור בהגשתה" בסוברם בטעות כי המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד.

לא הוגשה תגובה מטעם המבקשת לעמדת/בקשת העובדים שבנדון.

4.         לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור ואף בעמדת העובדים, נחה דעתי כי דין בקשת המבקשת להארכת מועד להדחות, ואבאר טעמי להלן.

5.         תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן- התקנות) קובעת כי לבית הדין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק בהתקיים "טעם מיוחד", כדלקמן:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

על פי פסיקת בית דין זה ופסיקת בית המשפט העליון נקבע כי "כנגד האינטרס של סופיות הדיון חל על המערער נטל ההוכחה לכך שהתקיים "טעם מיוחד" שלא היה בשליטתו ושבגינו נבצר ממנו להגיש את הערעור או לבקש הארכת מועד להגשת ערעור" [ראו: עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב  לעיל; ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט, פ"ד נה(2) 904, 908 (2001)].

באשר לשאלה מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות, נקבע כי אין בנמצא, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד" ועל כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא [ראו: עא"ח (ארצי) 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (מיום 23.05.05)].

עם זאת, נקבעו על ידי בית המשפט העליון עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", כדלקמן:

"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" [ראו: ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט לעיל].

על פי הפסיקה, איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בלבד בהגשת הערעור טעון אף הוא תרוץ והצדקה [ראה: ע"א 769/79 מועלם נ' מטא, פ"ד לה(1) 375; המ' 513/77 בוסקילה נ' משרד החינוך, פ"ד לא(3) 447 ; בש"א 3086/95 אנגל חברה לקבלנות בע"מ נ' בויום מהנדסים בע"מ, פ"ד מט(5) 89, 93 ; ע"א 694/01 מדינת ישראל  נ' לאה ויסמן, (פסה"ד מיום 30.7.01)]. 

הלכה היא כי נוכח גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד " תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו " [ראה: דב"ע נג/59 - 9 אליעזר גת נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552], וכן נקבע כי: "אכן, יש ולעתים אף איחור של יום אחד לא יהווה 'טעם מיוחד'. כזאת היא עת אין בידי בעל ^-הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" [ראה: עאח 30/06 רוני שמעון בע"מ - חארבי עליאן, (פסה"ד מיום 20.12.06); עאח 1008/01 אלברט רחימי - מרגוט מלכה, פד"ע לז 385].

זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי נוסף בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור, הוא סיכויי הליך הערעור [ראה: בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (החלטה מיום 21.8.2005]. לעניין זה נקבע כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד [ראה: עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי; עאח 44/06  משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, (מיום 30.10.06)].

6.         בענייננו, לא נקבה המבקשת בשום נימוק ולא הצביעה על כל סיבה שבעטיה נשללה ממנה האפשרות להגיש את בקשת רשות הערעור במועד, אלא שכאמור, בהתאם לפסיקה, סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך ערעורי.

ואמנם, בענייננו ביססה המבקשת את בקשתה שבנדון על סיכויי הערעור הגבוהים לשיטתה; על חשיבות ההלכה בה מדובר והשלכות הרוחב שלה; כמו גם על קיומם של שני הליכים נוספים לרשות ערעור על אותה החלטה מצד המשיבים הנוספים לבקשה שתלויים ועומדים בבית דין זה ואשר לשיטת המבקשת הם "זהים במהותם ותוכנם" להליך זה; וכן על זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד.

7.         לציין, כי לבית הדין, אכן הוגשה בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה 5 - עמישב שירותים בע"מ על אותה החלטה נשוא בקשה זו (בר"ע 28114-10-13) וכן בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה 6 - גשש בע"מ על אותה החלטה נשוא בקשה זו (בר"ע 39319-10-13).

8.         בהחלטת השופט איטח מיום 6/1/14 נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה 5 על ההחלטה נשוא בקשה זו במסגרת בר"ע 28114-10-13, וביום 7/1/14 דחה השופט איטח את בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה 6 על ההחלטה נשוא בקשה זו במסגרת בר"ע 39319-10-13, וזאת בהסתמך על טעמיה של ההחלטה מיום 6/1/14 בבר"ע 28114-10-13.